כיצד מוצגים המזרחיים בסדרה משפחת זגורי? מדוע החתונה של נינט טייב מופיעה כאייטם בחדשות? מיהם בעלי אמצעי התקשורת וכיצד הם משפיעים על התכנים של הערוצים השונים? האם יש מקום לצנזורה בעידן הרשתות החברתיות והסמארטפונים? מה זה רייטינג, כיצד הוא נמדד ומדוע יש יותר תכניות בידור מתכניות אקטואליה? מדוע אירוע מסוים נכנס לחדשות ואחר לא? על שאלות אלה ועל אחרות אנו עונים בשיעורי תקשורת.
אמצעי התקשורת מהווים גורם מכריע בעיצוב עמדות והשקפות במציאות החיים היומיומית. לימודי התקשורת הם הזדמנות חשובה לבירור האופן שבו מועברים בתקשורת ערכים כגון שפה ותרבות ישראלית, סובלנות, פלורליזם, קבלת האחר ועוד.
במגמת תקשורת ישנו חינוך לערכים אלה מצד אחד ומצד שני קיים חינוך לצריכה ביקורתית של הערכים והתכנים המוצגים באמצעי התקשורת.
היעד המרכזי של הלימודים במגמה הוא להקנות כלים לקריאה, לצפייה ולהאזנה ביקורתית כדי לאפשר זיהוי של אינטרסים כלכליים, אידיאולוגיים ואחרים. כל אלו מאפשרים לצרוך תקשורת תוך חשיבה וביקורת ולא כמתבוננים פאסיביים. לתהליך הלמידה שותפים כל חלקי התודעה: החשיבה, הדמיון, הרגש והזהות.
תכנית הלימודים מטפחת אזרחות פעילה תוך שהיא מעודדת השפעה על השיח הציבורי בחברה. התכנית מפתחת יכולת ביטוי אישית וחשיבה יצירתית תוך יכולת לבקר טקסטים תקשורתיים שונים.
מבנה הלימודים במגמה (לפי התכנית החדשה)
בכתה י’ נלמדים 30% מהתכנים שבסופם תתקיים הערכה בית ספרית המתבססת על הערכה חלופית (מבחן מסכם ופרוייקט הגשה) שציונה מהווה 30% מהציון הסופי.
בכתה יא נלמדים 70% מהתכנים העיוניים ובנוסף מתחילים ללמוד תקשורת מעשית, התמקצעות בצילום חברתי. בסוף כתה י”א יתקיים מבחן מסכם המהווה 70% מהציון הסופי וכן והגשת פרוייקט חצי גמר בצילום חברתי.
בכתה י”ב ומדים תקשורת מעשית, צילום חברתי ועובדים על הגשת פרוייקט גמר.